אליהו נ' כלמוביל טרייד אין בע"מ

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 2.4.12. כנגד המבקשת.

במסגרת הבקשה לביטול פסק דין עתרה המבקשת להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין וליתן לה אפשרות להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים .

המסגרת העובדתית

כתב התביעה מעלה כי בין הצדדים נערך הסכם למכירת רכב משומש ביום 5.10.09.

במסגרת ההסכם מכרה המבקשת למשיב רכב מסוג מרצדס דגם 500S שנת ייצור 2005, מ.ר 63-531-01 (להלן: הרכב).

המשיב טען בכתב התביעה כי לאחר שהועבר הרכב לרשותו נתגלו בו פגמים במוח הגיר העומדים ע"ס 15,634 ₪ בהתאם להצעת מחיר שהופקה ע"י מוסך.

כמו כן, עתר המשיב לתשלום 65,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

טענות הצדדים

המבקשת טענה כי ביום 3.5.12 התקבל במשרדה פסק הדין אשר ניתן ע"י ביהמ"ש ביום 2.4.12. המבקשת ערכה ברור אשר העלה כי מעולם לא קיבלה את כתב התביעה ולכן לא הוגש כתב הגנה מטעמה.

המבקשת ציינה כי גם לגרסת המשיב, כתב התביעה לא נמסר במקום עסקה של המבקש אלא בסניף הדואר. כמו כן, הסבירה המבקשת כי היא מעסיקה עובד בשם "עמית" אשר תפקידו נהג. "עמית" לטענת המבקשת אינו מורשה ואינו עוסק בקבלת דברי דואר.

יתרה מזאת, העובד ציין לפני המבקשת כי החתימה על אישור המסירה אינה חתימתו.

המבקשת טענה כי אין כל סיבה מדוע לא הומצא כתב התביעה במקום עסקה, אלא בסניף הדואר, שהרי מתנהלת במקום עסקה של המבקשת פעילות ענפה בשעות העבודה.

אשר לסיכויי ההצלחה טענה המבקשת כי מועד רכישת הרכב היה ביום 5.10.09 ולמעשה נמסר הרכב למשיב ביום 19.10.09 אשר חתם על אישור קבלתו.

במעמד מסירת הרכב נמסרה למשיב תעודת אחריות בגין הרכב והמשיב אישר בחתימתו קבלת תעודת האחריות. בהתאם לתנאי האחריות ניתנה אחריות למשך שלושה חודשים, דהיינו עד ליום 18.1.10 והוגבלה למנוע ותיבת הילוכים בלבד.

המבקשת הסבירה כי בחודש פברואר התגלתה התקלה, שעה שפגה תקופת האחריות. זאת ועוד התקלה האמורה אינה מכוסה באחריות והייתה קשורה לחלק אלקטרוני ותנאי האחריות אינם חלים על תקלה זו.

ב"כ המשיב פנה אל המבקשת במכתב מיום 15.9.10 אליו צירף הצעת מחיר מיום 9.2.10 ע"ס 15,634 ₪, בתגובה למכתב הדרישה השיבה המבקשת ביום 31.10.10 כי למרות שהאחריות אינה חלה על התקלה מסכימה המבקשת להשתתף ב-20% מעלות התיקון וזאת כמחווה של רצון טוב.

המבקשת טענה כי המשיב דרש בכתב תביעתו סכום הגבוה פי -4 מהנזק אשר נגרם לו לכאורה ומבלי לנמק מהי עוגמת הנפש. נוסף על כך המבקשת ערכה ברור במוסכי הרשת של קבוצת כלמוביל ומסתבר כי המשיב לא תיקן את הרכב במוסכי הרשת ולא ידוע כמה שילם ואם בכלל תוקן הרכב.

כמו כן במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 23.10.13 הוסיפה המבקשת לעניין ההמצאה כי נטל ההוכחה מוטל על המשיב להראות כי בוצעה המצאה כדין. כמו כן טען ב"כ המבקשת כי מר יפרח עמית הכחיש את חתימתו על אישור המסירה וכי אישור המסירה מעולם לא הגיע לכתובתה של המבקשת, אלא נמסר בסניף הדואר. גם הגב' ליאת מצהירה כי מעולם לא חתמה על כתב התביעה.

נוסף על האמור טענה ביחס לסיכוי ההגנה כי המשיב מנסה לשמר את פסק הדין הואיל ואין תקדימים המעידים על פסיקת רכיב עוגמת נפש בשיעור של פי-4 מהנזק אשר נגרם לו לכאורה.